מה זה
agency-agents (המאגר msitarzewski/agency-agents, שמכונה בו "The Agency") הוא אוסף קוד-פתוח של פרסונות agent מתמחות לכלי קוד מבוססי-AI. התיאור הרשמי: "A complete AI agency at your fingertips - From frontend wizards to Reddit community ninjas, from whimsy injectors to reality checkers." במילים אחרות: צוות שלם של מומחים וירטואליים, כל אחד עם תחום מומחיות, סגנון תקשורת ותהליך עבודה משלו. הרישיון MIT, והמאגר עומד על כ-113 אלף כוכבים ו-18.4 אלף forks נכון לכתיבה.
ההבחנה החשובה: agent כאן הוא לא prompt גנרי. לפי המאגר, כל agent הוא פרופיל פרסונה מתועד — עם תחומי מומחיות מוגדרים, תהליך עבודה פנימי, מדדי הצלחה ותבניות תוצרים. זו הגישה של "תפקיד עם אחריות" ולא "עוד הוראת מערכת": כשאתם מפעילים את ה-Backend Architect או את ה-Accessibility Auditor, אתם מקבלים נקודת מבט עם שיטה, לא רק כותרת.
הגודל הוא הסיפור: לפי המאגר יש בו מעל 230 agents ב-16 חטיבות (divisions). זה לא אוסף של חמישה כלים שימושיים — זו טבלת ארגון שלמה. החטיבות כוללות הנדסה (כ-32 agents), שיווק (כ-31), חטיבת "Specialized" גדולה (כ-52), פיתוח משחקים, אבטחה, מכירות, עיצוב, פיננסים, אקדמיה, GIS ועוד.
אילו agents יש — 16 חטיבות
הרוחב הוא מה שמייחד את האוסף. דוגמה לטעימה מהחטיבות, ממקור ראשון:
- הנדסה — Frontend Developer, Backend Architect, Mobile App Builder, AI Engineer, DevOps Automator, Database Optimizer, SRE, Embedded Firmware Engineer.
- עיצוב — UI Designer, UX Researcher, Brand Guardian, Whimsy Injector, Inclusive Visuals Specialist.
- בדיקות — Evidence Collector, Reality Checker, Performance Benchmarker, Accessibility Auditor.
- אבטחה — Security Architect, Application Security Engineer, Penetration Tester, Incident Responder, Threat Intelligence Analyst.
- שיווק ומכירות — Content Creator, SEO Specialist, TikTok Strategist, Reddit Community Builder, Outbound Strategist, Deal Strategist.
- מעבר לקוד — חטיבות שלמות ל-Game Development (Unity/Unreal/Godot/Roblox), Spatial Computing (visionOS, WebXR), Finance (Bookkeeper, Tax Strategist), Academic (Historian, Psychologist) ו-GIS.
שמות כמו Whimsy Injector ו-Reality Checker מסגירים את הקו של הפרויקט: לא רק תפקידים יבשים, אלא פרסונות עם אופי. ה-Reality Checker, למשל, הוא agent שתפקידו לבדוק אם טענה באמת מגובה בראיות — שימושי במיוחד כבקרה על agents אחרים.
איך זה עובד — ארכיטקטורה
הנקודה החשובה ביותר להבנה: אין מתאם מרכזי (no central coordinator). כל agent הוא קובץ markdown עצמאי שמתאר פרסונה. אין מנוע שמנתב משימות אוטומטית ביניהם. הם "מתואמים" דרך מסירת-משימה מפורשת — אתם (או agent אחר) מפנים בשם ל-agent הבא. זה ההפך מ-framework כמו swarm שמנהל את התזמור בעצמו; כאן התזמור נשאר בידיכם, וה-agents הם אבני בניין מודולריות.
היתרון של הגישה הזו הוא ניידות: כיוון שהכול markdown ולא קוד, ה-agents agent-agnostic — הם עובדים עם Claude וגם עם מודלים אחרים, בלי דרישה לגרסת מודל מסוימת. החיסרון הוא שאתם אחראים על ההרכבה: אם רוצים pipeline של עיצוב ל-frontend ל-QA, צריך להפעיל את שלושת ה-agents ברצף בעצמכם.
טכנית, המאגר עצמו הוא בעיקר סקריפטים של shell (להמרה והתקנה) + הגדרות ה-agents כקובצי markdown. אין כאן runtime — הוא מתקין את הפרסונות לתיקייה שהכלי שלכם קורא ממנה.
התקנה והגדרה
הזרימה בשני שלבים: יצירת קובצי האינטגרציה, ואז התקנה לכלי שתבחרו. הסקריפטים תומכים ב---parallel להאצה:
# 1. Generate the integration files
./scripts/convert.sh
./scripts/convert.sh --parallel
# 2. Install the agents (interactive picker)
./scripts/install.sh
# Or non-interactive
./scripts/install.sh --no-interactive --parallel
ההתקנה מודעת-כלי. אותו אוסף agents נפרס לכלים שונים בנתיב הנכון לכל אחד:
# Pick your tool
./scripts/install.sh --tool claude-code # ~/.claude/agents/
./scripts/install.sh --tool cursor # .cursor/rules/
./scripts/install.sh --tool copilot # ~/.github/agents/
./scripts/install.sh --tool windsurf # ./.windsurfrules
./scripts/install.sh --tool aider # ./CONVENTIONS.md
# also: antigravity, opencode, openclaw, kimi, codex, ...
אחרי ההתקנה, ב-Claude Code פשוט פונים ל-agent בשמו בתוך השיחה:
Use the Frontend Developer agent to review this component.
מתי להשתמש — ומגבלות
הערך הגדול של האוסף הוא כיסוי: ברגע שצריך נקודת מבט שאין לכם — ביקורת נגישות, סקירת אבטחה, אסטרטגיית תוכן — יש כבר agent מוכן עם שיטה, במקום לנסח prompt מאפס. זה הופך את ה-agent מ"עוזר כללי" ל"מומחה שאפשר לקרוא לו לפי הצורך". במיוחד שימושי הצירוף של agent מבצע + agent בקרה (כמו Reality Checker או Accessibility Auditor) שבודק את התוצר.
המגבלות מעשיות ומוצהרות. ראשית, חוסר התזמור האוטומטי: 230 agents הם ארגז כלים, לא מערכת — אתם מנתבים ביניהם ידנית, ובזרימות מורכבות זה דורש משמעת. שנית, מגבלות כלי: ב-OpenCode, למשל, ה-runtime רושם רק כ-119 agents מקסימום, אז צריך להתקין תת-קבוצה עם דגל --division כדי להישאר מתחת לתקרה. שלישית, ה---parallel מייצר סדר פלט לא-דטרמיניסטי, וחלק מהתרגומים/הגרסאות מתוחזקים בנפרד ועלולים לפגר אחרי ה-upstream.
בשימוש יומיומי הטעות הנפוצה היא להתקין את כל 230 ה-agents "ליתר ביטחון" — וזה מציף את הרשימה ומקשה למצוא את הנכון. עדיף לבחור תת-קבוצה לפי החטיבות שבאמת רלוונטיות לעבודה שלכם (למשל הנדסה + בדיקות + אבטחה), ולהוסיף עוד רק כשצריך. הריכוז של מעט agents שמכירים היטב שווה יותר מקטלוג ענק שלא זוכרים מה יש בו.
מקורות
המאגר: github.com/msitarzewski/agency-agents — רישיון MIT, כ-113 אלף כוכבים, 18.4 אלף forks (אומת מול GitHub API, יוני 2026). ספירת ה-agents (מעל 230) ומבנה 16 החטיבות לפי ה-README של המאגר.