הצינור: מ-repo גולמי לרשומה עם מקור, הרשאות ומגבלות
כל רשומה עוברת איסוף, אימות מול ה-repo הקנוני, ניתוח עריכתי ופרופיל הרשאות לפני שהיא נכנסת לקטלוג.
העיקרון שמחזיק את המוצר הוא שהקטלוג לא מתיימר להיות רשימה סגורה. אין בו סך-כל, אין מספר קטגוריות ואין ספירת תוצאות — גם ההכרזה לקורא מסך מנוסחת כמצב, "הקטלוג מוכן", במקום מספר, וכפתור "הצגת כלים נוספים" חושף עוד בלי להצהיר כמה נשאר. זו החלטה עריכתית ולא השמטה: ברגע שמפרסמים מספר, המוצר מתחיל להתחרות על גודל במקום על איכות הראיה. מאותה סיבה אין ציונים ואין דירוג משווה — כל רשומה מתוארת בחוזקות ובמגבלות קונקרטיות, והמגבלות לא מרוככות. ההפרדה החשובה בפנים היא בין עובדות תנודתיות שנמשכות מ-GitHub — כוכבים, forks, push אחרון, רישיון ומספר issues פתוחים — לבין שכבת הניתוח העריכתי, כך שרענון נתונים לא דורס ביקורת שנכתבה בעיון. פרופיל ההרשאות הוא ארבע בדיקות קבועות שכל רשומה עונה עליהן, ולידן הערה מילולית שמסבירה מתי בדיוק היכולת נדלקת; גם הרישיון מדווח ביושר, כולל Not declared ורישיונות מעורבים. ונתיב ההתקנה נשמר כפי שהוא אצל הכלי עצמו — git clone לאחד, pip install לאחר — במקום לכפות מודל התקנה אחיד שנשבר במגע הראשון.
כל רשומה בקטלוג עונה על אותן ארבע בדיקות הרשאה — הרצת קוד או סקריפטים, שליחת מידע החוצה, פניות לרשת ושימוש במפתחות או בהרשאות — וכל אחת מהן מסומנת "נדרשת הרשאה" או "לא זוהה". הפילוח כאן הוא מדידה חיה שערכתי על הקטלוג עצמו, ובשיעורים ולא בספירה, כי הקטלוג פתוח ומשתנה: כ-63% מהרשומות מדליקות את כל ארבע הבדיקות, ורק כ-5% יוצאות נקיות מכולן. בדיקה שנדלקת היא הצהרת יכולת ולא פגיעות — אבל זו בדיוק ההצהרה שרשימת קישורים לא נותנת לפני ההתקנה.
מה זה
just-skill הוא קטלוג פתוח ומתפתח, בעברית וב-RTL, של מאגרי Skills, תוספים, סוכנים ושרתי MCP ל-AI. כל רשומה נפתחת בקישור ל-repo הקנוני שלה, וממשיכה לחוזקות, מגבלות, בחינת מימוש ופרופיל הרשאות.
ההבטחה של המוצר כתובה בכותרת שלו: מצאו את הכלי הנכון לבינה מלאכותית, ודעו בדיוק מה אתם מתקינים. המטרה היא להגיע להחלטה מושכלת לפני ההתקנה — לא להחליף את השיקול בציון.
הבעיה
רשימות של כלי AI הן בדרך כלל שמות וקישורים. אין בהן הבחנה בין repo מתוחזק לבין כזה שנזנח, ואין בהן שום אמירה על מה הכלי בפועל מריץ, לאן הוא שולח מידע ואילו מפתחות הוא מבקש.
הפתרון המתבקש הוא ציון — מספר אחד שממיין הכל. דחיתי אותו: ציון מסתיר את השיקול במקום לחשוף אותו, והוא הופך החלטה תלוית-הקשר לדירוג אחיד. הבעיה האמיתית היא היעדר ראיות, לא היעדר ציון.
מה בניתי
קטלוג שבו כל רשומה היא תיק ראיות. הכרטיס ברשת מציג את מצב ה-repo, את ה-push האחרון, את הרישיון ורצועת הרשאות מקוצרת; פתיחת הרשומה מגיעה קודם כל לכפתור "פתיחת המאגר" שמוביל בלשונית חדשה ל-URL הקנוני ב-GitHub, ורק אחריו לניתוח.
הניתוח בנוי משתי עמודות מפורשות — חוזקות ומגבלות — ואחריהן בחינת המימוש וסימני האימוץ. המגבלות נכתבות בלי ריכוך: ברשומה של MarkItDown, למשל, כתוב שאיכות ההמרה משתנה לפי פורמט ושהכלי רק מבצע עיבוד מקדים, בעוד שהניתוח וצינור ה-RAG נשארים באחריות המשתמש.
פרופיל ההרשאות הוא ארבע בדיקות קבועות, כל אחת מסומנת "נדרשת הרשאה" או "לא זוהה", ולידן הערה מילולית שמסבירה מתי היכולת נדלקת בפועל. גם הרישיון מדווח ביושר, כולל Not declared ורישיונות מעורבים.
איך זה עובד
המקורות נבדקים מול המקור עצמו כשכבה נפרדת: כל רשומה חייבת להיפתר ל-repo קנוני חי, וראש הקטלוג מסומן במפורש כנבדק מול המקור, עם ציון שהנתונים נלקחים ישירות מ-GitHub. ההפרדה בין עובדות ה-GitHub התנודתיות לבין שכבת הניתוח היא מה שמאפשר לרענן נתונים בלי לדרוס ביקורת עריכתית שנכתבה בעיון.
נתיב ההתקנה נשמר כפי שהוא אצל כל כלי — git clone לאחד, pip install לאחר — במקום לכפות מודל התקנה אחיד. הגשה מהקהילה נכנסת לקטלוג רק אחרי בדיקה של המקור, ההתנהגות והפשרות.
הסטאק
החזית היא HTML, CSS ו-JavaScript סטטיים בלי שלב build — הנכסים נטענים כקבצים רגילים עם סימון גרסה ב-?v — ומוגשים מ-Vercel. הטיפוגרפיה היא Sora לכותרות ו-Inter לגוף, והפלטה בהירה: כחול #2b63ff שנמתח לציאן #00bce9 על רקע #f8fbff.
הממשק כולל חיפוש, פילטרים לפי קטגוריה, מיון לפי כוכבים, עדכניות וסדר אלפביתי, ו-command palette שנפתח מהניווט ומנווט במקשי חצים. הקטלוג נחשף בהדרגה בכפתור "הצגת כלים נוספים". בנייד המוצר עובר נקי: במדידה ברוחב 390 פיקסלים לא נוצרה גלישה אופקית ולא נרשמו שגיאות קונסולה.
התוצאה
just-skill חי ב-argaz.vercel.app: קטלוג בעברית שבו אפשר לסנן, למיין, לפתוח רשומה, לראות מה היא מבקשת ולעבור ישירות ל-repo. הווידאו בראש העמוד רץ בלולאה עם שליטת השהיה מפורשת, וההכרזות לקורא מסך מנוסחות כמצב ולא כמספר.
ההחלטה שהכי השפיעה על התוצאה היא מה שאין בעמוד: אין סך-כל, אין מספר קטגוריות ואין ציון. זה מוותר על יתרון הראווה של רשימה גדולה, ומשאיר את המוצר להתחרות על הדבר היחיד שחשוב לפני התקנה — כמה הראיה שהוא נותן מדויקת.